מזרימים מיליונים

 
עמוס ואהוד חזרו
כך הסתיימה הדרמה הגדולה: עמוס גלעד יתנצל בפני אהוד אולמרט, וזהו.
– –
בואו ילדים, הולכים
ח"ח לצילום השער של ידיעות (אלכס קולומויסקי), של משפחת נתניהו בהרכב מלא (נדמה לי שזו התמונה היחידה העכשווית שהתפרסמה). הילדים, יש לציין, נראים  כצאצאי משפחת המלוכה הבריטית.
 

יאיר נתניהו לציפי לבני: "את ואבא צריכים להקים ממשלה" (ידיעות)
ישראל היום מופיעה תמונה דומה, אבל בה נראים הילדים מגבם למצלמה)
 

– –
כנסת נכבדה
למה ההורים של ציפי חוטובלי (30), שבתם היא דוקטורנטית וח"כית בגילה הצעיר לא מאושרים? או ליתר דיוק: למה להעלות את עניין נישואיה המתמהמהים על ראש שמחתם דווקא בעת ההשבעה בכנסת? זה הזמן והמקום?

ואם לא תצליח להינשא בעשור הקרוב? מה אז? יסגרו אותה בבית ולא יתנו לה לצאת לכנסת?
– –
ח"כ מירי רגב מוזמנת להצטרף לקורס הלשון שאני מארגנת לציפי לבני: נורות אדומות ולא אדומים.
האמת, מה הפלא? משרד החינוך עושה מאמצים גדולים כדי
שהדור הבא לא יידע עברית
 ולא ישביח את שפתו.

ולמה נדב פרי נשען על ראשו של בן גוריון כאילו היה זה מעקה בגרם מדרגות?

 
– –
עליזה יודעת?
גלובס טען שאלמרט שכר לשכה ב-14,000 ש` לחודש, כך בכותרת הידיעה.
בכותרת המשנה שלה יש עדכון מהחברה ממנה שכר לכאורה: מדובר בברווז עיתונאי.
אז מה האמת?
– –
סופרים את הכסף שאין
הכשרת היישוב ובנק הפועלים מזרימים למעריב 87 מיליון שקלים. אומר עופר נמרודי: "השאלה הקיומית של מעריב אינה קיימת עוד".
אני שמחה שהבנק מרגיש בטוח עם הבטחונות שקיבל. הבנק בטוח – אני בטוחה, אני בטוחה – כולנו בטוחים.

אז זאת הסיבה למסיבה ביום חמישי (Living room, שוקן 27, 20:30, בלי בני/ות זוג)? ההזרמה?
מעניין להשוות בין הכותרות בכלכלונים. בעוד בגלובס המצב ורדרד יותר, במארקר אומרת הכותרת הראשית "מעריב ממשיך להתכווץ – אבל זוכה להזרמת אשראי…"
גם הכתבה עצמה במארקר (במודפס יש גרסה מורחבת) ספקנית הרבה יותר.

 

הירוק והוורוד
כלכליסט אמנם דיווח אתמול על ההזרמה באתר, אבל היום אין זכר לכך בעיתון.
טעות! יש שני משפטים בטור צד (ע` 20).
ואילו קוראי ממון של ידיעות וגם קוראי ישראל היום לא יוכלו לקרוא על כך כלל.
וח"ח למעריב, שמפרסם במעריב עסקים את הידיעה על ההזרמה.
– –
ואם כבר הזרמה, מתברר שהמון מים זורמים לריק בגלל בעיות בצנרות.
– –
קצה האצבעות
ב-7 ימים צפוי ראיון עם אביגדור ליברמן (יובל קרני ואמירה לם).
וההפניה בשער נראית כך: "יו"ר ישראל ביתנו בראיון לידיעות אחרונות: נפגשתי עם הרבה שרי חוץ. האמת? הם לא רגילים לסגנון שלי, אבל כל מדינה בעולם תשמח לקבל אותי כשר חוץ, כולל מצרים"
ברצי?
– –
מטה המאבק
דווקא לאולפן של גיא זהר להתפרץ?
איך כתוב במעריב? "העובדים באולפן השתלטו על השלוש והשליכו אותן החוצה".
השליכו?
באתר הנוסח מעודן יותר.
– –
בשוליים
בניגוד לשער מעריב אתמול, שהכריז כי אסור לתקן פנצ`ר בשוליים, הוציא דובר המשטרה סנ"צ דורון בן-אמו, הודעה לכתבי המשטרה ובה מסר כי "בעקבות הכתבה בה נטען כי ישנה הנחיה חדשה לרשום דו"חות לנהגים שעוצרים בשולי הדרך לצורך החלפת תקרים בגלגלים, ברצוני להבהיר באופן חד-משמעי: אין כל הנחיה חדשה בנדון".
האמת היא שאם קוראים את הידיעה מאתמול וכן את ההפניה בשער, ברור שהבעיה היא לא בדברים שכתב אבי אשכנזי אלא בהפניה שנתנו עורכי עמוד השער. זו לא הפעם הראשונה ובטח לא האחרונה שבהן מוקצנות ידיעות מורכבות במקצת (אמרתי במקצת) לכדי כותרת חד משמעית ודרמטית. כן, זה נראה טוב בשער, אמירה נחרצת שכזו, אבל זו לא המציאות, וחבל שבגלל תאוות ההצהבה והמרדף אחר הרייטינג, זו התוצאה.
אם הכותרת היא: "אסור לתקן פנצ`ר בשוליים"
וכות` המשנה "…העונש למי שיעצור בשוליים: קנס כספי"
הרי שבידיעה עצמה כתוב "במשטרה הנחו אתמול את כל שוטרי התנועה בארץ לפעול בתקיפות נגד נהגים העוצרים בשוליים לא בשל תקנה טכנית או אירוע חירום"
– –
כשג`ימייל קרס
לכאורה, הייתה אתמול בצהריים דרמה גדולה: אנשים שהמייל היחיד שלהם הוא ג`ימייל (אני, בשני חשבונות שונים) חשבו לרגע, טוב, לשעתיים, שעולמם חרב עליהם. אבל האמת, לא ממש. נניח, דברים דחופים אפשר היה להעביר בטוויטר, או במסנג`ר, או בגוגל טוק, או בתגובות בבלוגים, או בסמס. כלומר הפאניקה הייתה רק לכאורה, רק מאחר שאנחנו מקובעים מחשבתית, ושכחנו שיש המון חלופות מהירות למיילים. לא קרה שום דבר, קיבלנו רק עוד הוכחה לכך שגוגל לא חסינה, אבל את זה ראינו כבר לפני כמה שבועות, כשהגישה לכל האתרים נחסמה בטענה שהם מסוכנים לציבור. בסוף התברר שזה קרה בגלל שמישהו הגדיר לוכסן ( / ) כמסוכן.
נועה פרג כותבת שזה קרה לפני חצי שנה בארה"ב קנדה והודו, ושוכחת לציין את המקרה האחרון (או מתבלבלת?).
– –
יודעים כבר מה זה "מחשוב עננים"? לא? הנה.
– –
לחם עבודה
אנשי תקשורת אשר זקוקים למינוי לאנציקלופדיה של ynet לצורכי עבודה מוזמנים לפנות למייל
yinonro@y-i.co.il.
(ויה טוויטר).
– –
מכתב ועד העובדים של מעריב
לעובדים שלום
בחודש שעבר סוכם עם ההנהלה על פגישות חודשיות של ועד העובדים עם המנכ"ל רוני קליינפלד, לצורך עדכונים שוטפים והעלאת בעיות. בשבוע שעבר התקיימה פגישת חודש פברואר. הנה עיקרי הדברים שעלו בה:
1.המנכ"ל קליינפלד עדכן אותנו בפרטי תוכנית ההבראה של העיתון. לדבריו, אנו קרובים מאוד לעמידה ביעדים הכלכליים – הן מבחינת הקף הקיצוץ והן מבחינת הכנסות ממכירת מודעות וכו`. המשמעות היא הזרמת כספים נוספים לעיתון מהבנקים עליה התבשרנו השבוע. הוועד עודכן גם בצעדים נוספים האמורים לסייע לעיתון לעמוד ביעדיו הכלכליים; ההנהלה חזרה על התחייבותה כי לא תהיה פגיעה נוספת בעובדים.
2.נוגע לפגיעה בביטוח אובדן כושר העבודה של כולנו כתוצאה מקיצוצי השכר: לפי דרישתנו, מתבצע בימים אלו מכרז להשלמת הכיסוי הביטוחי לעובדים. במהלך החודשים מרץ-אפריל העיתון צפוי לרכוש את הפוליסה שתפתור את הבעיה. נעדכן את העובדים בהתפתחויות.
3.תוכנית האופציות: כזכור, כפיצוי מסוים על הקיצוץ בשכר, הבטיח הדירקטוריון לחלק לעובדים אופציות לרכישת מניות בשווי חמישה אחוז מערך החברה. חלוקת האופציות אמורה להתקיים בשבועות הקרובים, ובכל מקרה לא יאוחר מסוף חודש מרץ. האופציות ימומשו בשלושה גלים – כל שנה 1.6 אחוז בערך. ביקשנו שעם החלוקה יקבלו העובדים הסבר מפורט על משמעות האופציות וכיצד ניתן לממש אותן.
4.מספר עובדים ביקשו עותק של מכתבי הקיצוצים עליהם חתמו. יש לבקש אותו באופן אישי מזיווה ממדור שכר.
5.בעיות רבות של העובדים נוגעות לתוכניות הפנסיה ולביטוחים שלהם. לדברי קליינפלד, סוכן הביטוח של העיתון נמצא כמעט מדי יום בבניין, וניתן לקבוע איתו פגישות אישיות. אנחנו מעודדים את העובדים להתעדכן בתוכניות הפנסיה ובביטוחים שלהם. אם יצוצו בעיות הדורשות בירור נוסף, נוכל להיעזר בהסתדרות.
6.מסתבר שעובדים (בעיקר מ-nrg) המגיעים למשמרות בסופי שבוע אינם מורשים להיכנס עם רכב כי החניה נעולה. התלוננו על כך, ונמסר לנו כי העניין יטופל. מאחר ונושא החניון עלה, ביקשנו גם עוד מקומות לקשירת אופניים.
נמשיך לעדכן את העובדים בנושאים השוטפים שיעלו מול ההנהלה. עובדים המעוניינים להעלות בעיות אישיות, או כאלו הרלבנטיות לכלל עובדי מעריב, מוזמנים לפנות אלינו במייל או באופן אישי. עובדים המעוניינים להצטרף להסתדרות, שהיא הארגון היציג של עובדי מעריב, מוזמנים לפנות גם כן.
מוריה בן ברק, דני זאק, מרב דוד,
נועם שיזף
– –
ובינתיים, סן פרנסיסקו כרוניקל בסכנה גם הוא.
– –
פר-סו-מות
אם אני לא טועה, זוהי העיתונאית סמדר שיר המפרסמת את רונית רפאל, לא?
זו אתיקה, זו?
 
– –
ברשתתת
משהו קטן על יום המשפחה, האינטרנט וגם זכויות יוצרים, שומו שמים.
תודה לשי.
– –
בלוגלנד
שחר מלראות ולא להאמין על פרשן ערוץ הספורט יואב גורן.
 
חב"ה על מעודדות, גברי לוי, פמיניזם וילדות בנות 12.

קומתי שחה סוף (לחיות את חייה).
– –
מה חדש בשכונה
[סינמסקופ] סרט האנימציה הקצר שזכה באוסקר.

[ממתקים] חדשות הביזאר: תנו שם לעטלף, הזכות לעבוד את השטן, חשמל מאוגרים ועוד.

[שלג] ארץ טרופית יפה: "גרופו קורפו" יוצרת מחול ברזילאי אחר.

[רעש] לאונרד כהן לישראל? למה לא.
– –
על המדף
נחמד, שני טקסטים, של אב ובתו, רחלה זנדבנק (ואלס עם באשיר)
ואביה שמעון זנדבנק (קובץ שירי נתן זך) מתפרסמים במוסף הספרים.
– –
VTV
קונן אובריאן פרש מתוכניתו הלילית, וביוני יחליף את ג`יי לנו, כמתוכנן.
למרות הפרופיל הגבוה שלו בקרב צופי העלית, לא התחברתי להומור שלו, ולמעשה תמיד הייתי אישה של לנו העממי יותר.

איתן שוורץ (תוכנית הבוקר של רשת) ממש לא מוטרד מדעתי השלילית על הסוודר על הלבן עם המעוינים, וחזר על הלוק היום.
 
– –
גרי בילו פרש
מניהול בית צבי.
– –
הלכה לעולמה
עליזה עזיקרי (נערה ממש אוצר).
– –
לפני פיזור
אני שוב מתנצלת על הבאגים: על הרססים הדפוקים, על התגובות העקומות, על השמות הנעלמים, על הלוק, על הריח, על הכל. 
בקרוב הגאולה.
 

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה סקופ. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

47 תגובות על מזרימים מיליונים

  1. אוסטאופורוזיס הגיב:

    כמו שזה לא אתי ליאיר לפיד ו/או לעודד סוקניק? או באופן במקרה שלה?

    אהבתי

  2. מרינה מקסי הגיב:

    על השער של "זמנים מודרניים"? מה דעתך על הבגד-גוף?

    אהבתי

  3. עמית הגיב:

    בירנית גורן מהיום היא גם עורכת וגם מנכ"ל nrg. כמה ניגודי אינטרסים בתפקיד אחד. אולי כדאי שיפטרו את כולם ובירנית תהיה גם כתבת לענייני פוליטיקה, צבא, כלכלה, ספורט ומחשבים, גם עורכת, גם עורכת ראשית, גם מנכ"ל וגם רוכשת מודעות. בזמנה הפנוי היא יכולה לשמש גם מחלקת התה של עצמה. עוד עלבון למקצוע מבית מעריב.

    אהבתי

  4. נו טוף הגיב:

    חיסון נגד סרטן צוואר הרחם. זו פרסומת משותפת שללהם ושל חברת התרופות המייצרת. http://www.hpv.co.il/?source=google&gclid=CJr6nZ7L95gCFccJ3wodwBDznQ התמונה שלה בקטן…. נראה לי שסמדר רואה עצמה לא ממש כעיתונאית. יצוין כי אני לא חושב שהיא כותבת על הדברים הללו בעיתון.. האם זה משנה?

    אהבתי

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`הילהואברי גלעד התלהב מהסוודר של שוורץ

    אהבתי

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ללא שםכתב עלוב נשען על פסל של אבי האומה

    אהבתי

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`אוסטאופורוזיסהכוונה – למה זה לא אתי

    אהבתי

  8. אני הגיב:

    אובריאן נסבל, לנו הרבה פחות. יש דברים שלא עוברים כאן,למשל, חלק מההומור שלהם.

    אהבתי

  9. אזוב הקיר הגיב:

    "מינוי לאנציקלופדיה"? לא מנוי?

    אהבתי

  10. אבי הגיב:

    א. בטח תשמחי לדעת שרזי ברקאי הבטיח היום לאסוף טעויות לשון פרלמנטריות. ממש היום בתוכניתו אמר יואל חסון מקדימה "לכוד" בכ"ף דגושה, ולאחר מכן הושמעה גם הקלטה של אחמד טיבי (כולם ביחד: איזו עברית נהדרת יש לו) שאמר "מכתתים" גם כן בכ"ף דגושה. ב. הפמיניסטיות נזכרו להילחם בתופעת המעודדות באיחור של 200 שנה, אולי כי פחדו להיחשב טאליבניות. אבל להיאבק נגד מנהלת הכדורסל זאת הדרך הקלה, וזאת התחמקות מהבעיה האמיתית – שילדות בלבוש עלק-סקסי זאת נורמה חברתית רחבה בציבור העלק-ליברל. אה, ונדב פרי לא נשען על ב"ג אלא לוקח לו סיבוב על הקרחת.

    אהבתי

  11. superwoman המקורית הגיב:

    הי ולווט, ההתפרצות לאולפן של גיא זוהר נעשתה משום שחדשות ערוץ 10 וחדשות ערוץ 2 נמנעו מלסקר את שביתת היוצרים. זוכרת את המניפולציות סביב הסגירה של עשר? זוכרת את התגייסות הערוצים המתחרים והעיתונאים למען הערוץ? את בטוח זוכרת. אבל ליוצרים לא ניתן סיקור ולא ניתנה במה מלבד בערוץ אחד. אני לא תמימה, ומובן לי לגמרי למה זה קורה, אבל היוצרים לא חייבים להסכים אם זה. כל העניין זה לזעזע את המבנים האלה שלא מאפשרים לתקשורת לדבר על הבעיות של שוק התקשורת. קיוויתי, באמת קיוויתי, והאמת – זה מדיר שינה, ומטריד אותי שהעיתונאים לא הצטרפו ולא תומכים במאבק הזה. כל אחד ואחת מהעיתונאים יוצרים תוכן, מספרים סיפורים. תוכן הוא יצירה. לא מן הנמנע שבעתיד חלק מכם יהפכו לדוקומנטריסטים, לתסריטאים, לבימאים. זה המאבק שלכם, לא פחות משלנו. איך זה שאתם לא תומכים בזה? איך זה שאתם לא מצטרפים? זאת הזדמנות נדירה שבה מפיקים מתאחדים עם איגודי הצלמים, עורכי הוידאו, השחקנים – זה צריך להפוך לגל גדול שישנה את חוקי המשחק. והמשחק, מי כמוך יודע, מלוכלך. בואו מחר לכיכר רבין ביחידים ובקבוצות תתמכו במאבק הזה כי זה גם המאבק שלכם. תחשבי איזה גדול היה יוצא גיא זוהר, שאותו אני מאוד אוהבת, אילו היה מתעשת ומזמין את הבימאית איבתסם מראענה וחברותיה לומר את דברן, איזה רגע טלוויזיוני מעולה זה היה יכול להיות. ואיך הוא הוחמץ. על ההחמצה הזאת לא חייבים לחזור.

    אהבתי

  12. קורא הגיב:

    המעשה שעשו היוצרים באולפנו של גיא זוהר היה פשוט אלים ודוחה, וזה בלי קשר למאבק הצודק או לא צודק שלהם. אלימות אף פעם לא פותרים ביותר אלימות, ונראה שעיניי היוצרים קצת סומאו מהמאבק שלהם עד כי הם לא יודעים מתי ללחוץ על הבלמים. יש דרכים אחרות, יצירתיות להגיע לעיתון או לפריים טיים, לא חייבים בכוח. אני בטוח שאם כל אחד מהיוצרים המשתתפים במאבק היה מוכן להוציא מאה שקלים מכיסו אפשר היה לרכוש מודעה גם בעמוד הפותח של ידיעות אחרונות.

    אהבתי

  13. סקוויד הגיב:

    למה להיתמם? זמינותה הבלתי נתפסת של הרשת מאפשרת לכל אחד מאיתנו לעשות "תחקירים" כאוות נפשו. כולם מעתיקים – אך יש כאלה שמסתירים זאת טוב יותר

    אהבתי

  14. ג יפית הגיב:

    שהבעיה היא לא שזה לא אתי, אלא שזה לא איתי?…

    אהבתי

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`אוסטאו…אוף…. גדי סוקניק! מה קורה לי?

    אהבתי

  16. ולווט הגיב:

    (וגדי, לא עודד)

    אהבתי

  17. קלוטי הגיב:

    כאילו מישהו התיישב לה על הפרצוף. אז תוך כדי ישיבה הוא אכן יישר כמה קמטים, אבל פיחלץ את הלוק הכללי. השאלה היא מה יותר עדיף? אישה טבעית, קצת נפולה, קצת מקומטת, או שחלקה אך מפוחלצת?

    אהבתי

  18. ולווט הגיב:

    כבר למדנו

    אהבתי

  19. ולווט הגיב:

    את הדברים האלו בעיתון בעיני זה לא משנה

    אהבתי

  20. ולווט הגיב:

    ושוב, נורא ואיום

    אהבתי

  21. Twister`~$~~$~את בטוחה שמדובר בטעם, ולא באג הגיב:
  22. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ללא שםהתקשורת בפריים אחד

    אהבתי

  23. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`שולמיתסמדר שיר מקדמת פרויקטים בתשלום

    אהבתי

  24. רבקולית הגיב:

    אכן מינוי. הנה מתוך אתר האקדמיה: השם המופשט הנגזר משם התואר מָנוּי הוא מינוי. לדוגמה: `חידשתי את המינוי על העיתון`. מומלץ לבקר בעמוד הזה, סביר שיהיו לך עוד כמה הפתעות :~) http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision3.html#f

    אהבתי

  25. ולווט הגיב:

    אני לא בעד ילדות בלבוש סקסי. (וח"ח על הסיבוב על הקרחת)

    אהבתי

  26. ללא שם הגיב:

    יש הרבה אנשים בתעשייה הזאת (יוצרים, כן, יוצרים) שמרוויחים נהדר מהמקצוע שאת כנראה, לא כל כך מצטיינת בו. בעידן שבו משפחות יצרניות (פועלי יצור בגליל, למשל) מאבדים את עבודתם, ה"יוצרים" (מתי יש להם זמן לפתח דברים עם כל הדרמות) מתעקשים לקחת עשרות מיליונים כדי לייצר מוצרים משעממים שלקהל אין שום רצון או צורך בהם. וכל זאת בעידן שבו יש מיליארדים שמוקדשים ליצירה בלתי מסחרית – בערוץ 1, ביס דוקו, בערוצים מסחריים, הפקות מקור שהן חובה בהוט וביס. עולות כאן עשרות (אם לא מעט) סדרות מקור וסרטים דוקומנטריים שאיש לא רואה מלבד משפחות היוצרים ב"הקרנות החגיגיות" ואנשים עם נדודי לילה קשים במיוחד. היצירה הישראלית לא גוססת ולא מתה, אלא שהיוצרים של סרטים בשקל רוצים להרוויח כמו היוצרים של האח הגדול (שאגב עושים עבודה דוקומנטרית מהממת ויעילה הרבה יותר מכל איבתיסאם עילגת שהולכת בדרכי טרור ועוד מצפה ש"יזמינו" אותה לדיון רציני). יש לעבור ומהר לשיטת הרשיונות – להתייחס לערוצים המסחריים כאל חנויות-מכולת לכל דבר, שמוכרות רק מה שקהל הצרכנים צריך ולא כופות עליו מכסות של חוסר כישרון וטרחנות בכוח החוק. הם גם ככה מפסידים, ובדרככם המטומטמת אתם תפילו את התעשיה כולה, גם את אלה שמחזיקים אתכם על הגב ("יוצרי הזבל") וזורקים לכם עצמות מדי פעם. ה"יוצרים" הנאבקים (אלה שלא מצליחים להתשלב במעגל היצירה והכסף, ועל כך מררתם) צריכים להפנות את מאבקם כלפי ערוץ 1 (תקציב של מיליארד שח בשנה!!!) ולא כלפי הזכיינים, ובעיקר הציבור – שלא מעוניין ביצירותיהם, ככל הנראה. בקיצור, הניחו לנו עם מאבקכם הפתטי. לא מצליחים להתפרנס במקצוע שבחרתם? החליפו אותו, ואל תכתירו לעצמכם כתרים שלא הרווחתם.

    אהבתי

  27. סקוויד הגיב:

    לפחות זה מה שהיה כתוב בעיתון. לדעתי, תרגיל יצירתי מאוד, ואף משביע במידה. ניסית פעם לעבוד כשליח פיצה? לא פשוט, אבל משתלם. מקצוע מאתגר, אך כל הדלתות ייפתחו בפניך. אני רק מקווה שהמחבלים המתפוצצים לא יעלו על הטריק

    אהבתי

  28. ולווט הגיב:

    קראת משהו איפשהו? תן קרדיט.

    אהבתי

  29. רבקולית הגיב:

    הזכייניות אלימות ודוחות! לא רק שהן לא עומדות בתנאי הזיכיון ועוברות על החוק, הן גם לא מסקרות מאבק לגיטימי, כי הוא נגדן. ואפשר לחשוב – זה לא שחתכו אותו בסכין יפנית או זרקו עליו ביצים.

    אהבתי

  30. ולווט הגיב:

    מה?

    אהבתי

  31. ולווט הגיב:

    תסבירי? מה האג`נדה מאחורי סוודר מעוינים לבן?

    אהבתי

  32. Twister הגיב:

    אני לא מכירה את אברי כמובן, אבל עושה רושם שיש איזו אג`נדת "דווקא" מאחורי מנהגי הלבוש שלו. יש לי תחושה שאברי גלעד יודע בטח שהמראה החיצוני שלו רק הלך והשתבח עם השנים, ושאם הוא ממש רוצה, יש לו את כל האפשרויות להיראות טוב ובקלות, בלי להשקיע בזה יותר מידי זמן או מחשבה. ובכל זאת הוא מתעקש על הבגדים הכי מכוערים, הכי לא קשורים, הכי לא מחמיאים שיש ובצורה שהוא כבר מזוהה עם הדבר הזה, כאילו מדובר באיזה גימיק. וכשזה נראה ככה, כמו גימיק, זה כבר נוטה להיות יותר אג`נדת "דווקא" מאשר טעם אישי. וגם להחמיא לקולגה על הסוודר המוזר זה, לדעתי, בא מאותו גימיק. כי אני בטוחה שאברי שם לב שהחליפות שעוטים עליו ב"אחד נגד 100" נראות עליו הרבה יותר טוב ממה שהוא בוחר ללבוש במסגרת האג`נדה החיצונית שלו…. ומצד שני, יכול להיות שאני טועה 🙂

    אהבתי

  33. ריקי הגיב:

    הוא קצת ערום מידי לטעמי.

    אהבתי

  34. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`בת הטוחןדימוי מרתק, שלא לומר – משלהב!

    אהבתי

  35. מרינקה הגיב:

    סערה מיד ליד, וסחף התפעלויות כואבות ממש.

    אהבתי

  36. חזיות פסיה הגיב:

    אי אפשר ככה סתם להגיד "איום ונורא". תני ביקורת לעניין.

    אהבתי

  37. ירון הגיב:

    סוודר המעוינים של איתן שוורץ נחשב דווקא לאופנתי, גם בטלוויזיה. ריאן סיקרסט לבש סוודרים דומים כמה פעמים וגם רוברטו ורדי, מגיש תוכנית סטייל ידוע בארה"ב, לבש כמה פעמים סוודרים דומים

    אהבתי

  38. ולווט הגיב:

    מי-כו-ער (הסוודר)!

    אהבתי

  39. ולווט`~$~~$~בז הגיב:

    תחרה (או מרקם תחרה) זה פויה, התפירה של הבגד, עם התפר באמצע וכתפיות החזייה והברזלים בחזייה הופכים את כל ההופעה שלה למשהו שצריך להישאר, אם מתעקשים ללבוש אותו, מתחת לבגדים. לא מעליהם. ולא מטעמי חסידות, אלא מטעמי חוסר נוי. אבל אסייג מיד: אני לא מבקרת אופנה, והמקסימום שקניתי החורף הזה זה טרנינגים בתמנון ובפוקס במבצע.

    אהבתי

  40. אבי הגיב:

    סתם דוגמית חביבה מהאתר של המדינה: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3603060,00.html

    אהבתי

  41. סקוויד הגיב:

    למרבה הצער, יחס ברברי ונואל לתרבות הוא לא המצאה שלך – היו רבים ומוכשרים ממך שעשו את זה הרבה יותר טוב (חלק אפילו שרפו ספרים של כל מיני יוצרים חסרי כישרון – לך על זה). טיעוני המכולת שלך נשמעים דלים יותר מיוגורט אפס אחוז. יאללה, לך לעבוד ולייצר עוד זבל – הרי אתה מצליחן שמרוויח מיליונים, והעם צמא לזיבוליך

    אהבתי

  42. סקוויד הגיב:

    זוועה. לכולן אותם פנים חסרי הבעה. הן באמת חושבות שעל הגועל הזה שווה לשלם אלפי שקלים? (אני מניח שחלק מקבלות את זה חינם – ובכל זאת). פראיירים לא מתים… הם רק מנתחים את עצמם בלי פרופורציה

    אהבתי

  43. מורה נבוך`~$~~$~נורמה ג הגיב:

    אני מלמד שיעורים פרטיים. לא תאמיני איך ילדות מתלבשות היום, אפילו לשיעורי עזר במתמטיקה או אנגלית. אני רואה מחשופים של בנות 12 ומתמלא מבוכה. אבל זה כנראה לא מפריע לאף אחד, חוץ ממני

    אהבתי

  44. ולווט הגיב:

    יש באמת איזשהו טשטוש גבולות חמור בין ילדה/אישה. אני לא יודעת איך הורים לילדות בגיל הרלוונטי יכולים להתמודד עם מצבים כאלו. מה אומרים לילדה? אל תקני גופיה כזו? חולצה כזו? איך מחנכים? מה נכון ולא נכון?

    אהבתי

  45. רבקולית הגיב:

    והלוא אתה יודע היטב שהזכייניות התחייבו במכרז להפקה מקורית. ואתה יודע היטב שיש חוק הרשות השניה שהן עוברות עליו. כמו שיצרן תחתונים יקבל מהמדינה עזרה בהקמת מפעל בדימונה וייתחייב להעסיק פועלים ישראלים, אבל במקום זה הוא יקים בית קפה בתל אביב ויעסיק תאילנדים. כשיבואו הפעלים מדימונה לצעוק את צעקתם הוא יגיד להם – כנראה שאתם לא מספיק מוכשרים, עובדה, יש פועלים שיש להם עבודה. אתה טינופת. לא פחות. ואני אחת שקשה להוציא ממנה ניבולי פה אישיים (כלפי מוסדות חופשי). אבל באמת שלא יכולתי להתאפק. אין לי איחולים איומים בשבילך, כי ממרומי הכסף שלך (כנראה) אתה בזוי למדי. אולי בעצם – שתהיה טוב במה שאתה עושה, מצוין אפילו, ושלא תצליח לעבוד בזה.

    אהבתי

  46. superwoman המקורית הגיב:

    אני עובדת, תודה. הכל בסדר. וזה בדיוק העניין – לתמוך במאבק חברתי צודק ונכון, גם כשזה לא אתה, הפרטי שנפגע. משהו שבחדשות עשר ושתיים לא יודעים לעשות. תודה על תגובתך המעודנת.

    אהבתי

  47. אני הגיב:

    להציב אותן מול המראה ולשאול אותן מה לא בסדר, כולל מיני סדרת חינוך על מה הן משדרות וכמה זמן יש להן עד שהבגדים הללו ישרתו אותן לטובתן. לנו יש במשרד עובדת, שהציבה בפני הבת שלה עובדה: רוצה להסתובב עם אמא? קני חולצה בבקשה, ככה לא מסתובבים עם אמא. מה זה היום? בזמנו למדתי בתיכון זבל ובקו איתי היו נוסעים בחזרה התלמידים מבליך. הבנות שם הופיעו במכנסונים צמודים מידי ובחולצות קרועות שכל מה שנשאר מהן זה הסמל של התיכון. אני בתיכון הזבל לא הרשתי לעצמי לצאת כך מהחדר בבית, בטח שלא לתיכון. מדובר בחינוך. אם יש הורים שחושבים שכל עוד הילדה מביאה ציונים טובים ולא עושה שטויות, אז אפשר לוותר לה בענייני הלבוש, הם יוצרים את הבעיה. תפנו להורים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s