ולווט בת שלוש

עוד שנה עברה בלי ששמתי לב, ואני בהתקף נוסטלגייה מהול במלנכוליה.
ב-31 בדצמבר 2005, 0:36 בלילה כתבתי את הפוסט הראשון. שכתבתי אותו כחמישים פעם, אני חושבת, המומה מזה שאני יכולה להעלות משהו לאוויר, ואז לתקן ולשנות.
ככה זה כשמגיעים מהפרינט בלי להבין כלום, אבל כלום, באינטרנט, בבלוגים ובכתיבה לרשת.
– –
בפוסט הראשון יש חמש תגובות. אחת מחקתי.
עמיר פרץ כתב בה, כחודשיים-שלושה אחרי שפתחתי את הבלוג, שהוא יודע שזו אני, כלומר דבורית. הוא חשב שאיש לא מגיע לפוסטים הישנים, ולכן אפשר לכתוב בתגובות הכל. אבל אני, מחמת הפראנויה, מחקתי. ואז הוא כתב לי שוב, את התגובה הזו:

עמיר פרץ (האתר שלי) , 15:58 1/5/2006:
דבורית, מחקת את התגובה שלי מכאן? למה? השארתי אותה כאן בכוונה, כדי שביום שבו תיחשף דמותך תהיה לי הוכחה מתי ידעתי. לא יפה

על פי התגובות המתחכמות שלו בבלוג (הוותיקים זוכרים) ידעתי שהוא מכיר אותי, רק לא ידעתי מיהו. לא הצלחתי לנחש או לנתח.
בסוף, אחרי חצי השנה ההיא הוא סיפר לי: זה היה עורך (בדימוס) של אחד העיתונים, ובאמת היכרתי אותו משנים עברו.
– –
עוד תגובה אחת מהפוסט הראשון (לפני שיצאתי מהארון):
captain , 18:47 17/4/2006:
נכנסתי על מנת לתהות, וכרגיל הלכתי למקורות (את יודעת איך זה, הפוסטים התמימים האלו, מלפני שעובר תאריך התפוגה).
אז רק תהיתי ורציתי לשאול אותך האם לדעתך הבלוג הזה הצליח עד כה למלא את התפקיד שייעדת לו (דא"ג, מה הוא היה: למצוא עבודה? לכבוש את טבלת הרייטינג? לפרוק לחצים?)
אשמח לתשובה ציונית הולמת

התשובה, כידוע, לפרוק לחצים. לא חשבתי על שום דבר מעבר לזה, וכל מה שקרה לאחר מכן היה בגדר הפתעה, היסטריה והיסטוריה.
– –
זה הפוסט השני שכתבתי בחיי, אביו הרוחני של אצבעות שחורות. נורא מצחיק אותי לקרוא אותו עכשיו, בעיקר כשאני נזכרת בכל מי שאומרים שפעם הבלוג היה נשכני הרבה יותר.
מצאו את ההבדלים בינו לבין האצבעות העכשוויות.
כתבתי בו דבר שבח קטן לאחת, סמדר שילוני. המעגל נסגר כשחצי שנה לאחר מכן, כשנחשפתי, רוקנה זו עלי עביט שופכין.
מומלץ לקרוא לאט ולא לפספס את הטוקבקים. זהב טהור.

בעיקר אני אוהבת להתענג עד היום על הפסקה הזו:
"…התובנות של ולווט לא הצליחו להתרומם מעל סקירה יומית של העיתונות או אסופה של תיקוני הגהה. האחרונים הוכיחו את הנקודה מהר מאוד מרגע שהבלוג עלה (כן, העיתונים מלאים שגיאות), ומאז רק ישבו עליה וגירבצו. פה ושם נפל לידיה של הגבירה V אייטם קטן שהיא לעסה והגישה לגוזלי הטוקבקים, ואחר כך יצאה לסיבוב תביעות כדי לצווח על אתרים אחרים שהעלו אותו אחריה (אבל לא בהכרח העתיקו אותו ממנה)".

סביר להניח שהיא לא בין הקוראים כבר שנים. למען האמת אני לא יודעת איזה אחוז מהקוראים הראשונים נשאר ומהי תחלופת הקוראים. לפעמים מי מהם כותב לי ומזכיר את הוותק שלו, וזה תמיד משמח לשמוע.
– –
חגיגות השנתיים + ציוני דרך.
לפני שנה לא תיארתי לעצמי שאהיה פה עכשיו. תשאלו אותי איפה אהיה בעוד שנה? לא יודעת. אני לא מתחייבת לכלום, אבל מבטיחה להתמיד, כל עוד אוכל – נפשית וכלכלית.
שנה טובה.
– –
זירת הפשע
פה אני עובדת



כך נראית סביבת העבודה בסיום כתיבת פוסט. את זוויות ההשתרעות
על הספה אני משנה חליפות כדי לחדש את זרימת הדם לגפיים


וזה חדר העבודה השני, עם המסך הגדול ומכשיר הטל` הישן
והלא אלחוטי, כדי שאצטרך לרוץ כשיש טל`, ולא אדבק לספה


הצד השני של חדרון העבודה. עם הסורק/פקס/מדפסת.
אפשר לחשוב שאני כותבת את אשה בורחת מבשורה הבא

חשבתי לפתוח את התגובות לכל מיני שאלות אישיות, דברים שלא עניתי עליהם לכאורה או למעשה, אף פעם.
אני מזכירה שאפשר לשאול בעילום שם, כך שהכל חופשי. רוצים? בבקשה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אני אני אני. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

41 תגובות על ולווט בת שלוש

  1. רוית הגיב:

    דבורית יקרה, שנה טובה.אני בין אלו הראשונים שעדיין קוראים ומתמידים.למרות שקצת מאתגר לפתוח כל יום את התפוז הזה.(-:

    אהבתי

  2. רוית הגיב:

    שמש נצחית + אבודים סרטים מעולים!!!!!!

    אהבתי

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מצד אחד סמדר שילוני צדקה בכל מילה שכתבה. מצד שני עם ההצלחה שלך קשה להתווכח.^*^",",",`דוד.

    אהבתי

  4. עלי חמנאי הגיב:

    – אמא אני רעבה, קראה נופר מהחדר השני.- אמא אני רעב, כעס אורי.- אמא אמא אוכל, יבבה סמדר בלול.רגע ילדים, קראה דבורית משולחן האוכל ובת שחוק על שפתיה, אמא תיכף גומרת לכתוב משהו על ידיעות וכבר נותנת לכם מה שאתם רוצים.- אמא אמא, זעקו הפעוטות, אמא אוכל, רוצים עכשיו!!!- רגע מלאכים שלי, אני חייבת למצוא לינק למה שרענן כתב עלי… איפה זה דמט… תיכף אמא תיתן לכם… – אמא זעקה נופר, אני גוועת בערב, גם עוזרת הגננת שדופקת מכות לילדים לא מתעללת בי ככה.- רגע מותק של אמא, אני כבר מסיימת לרדת על שגיאת הגהה של מעריב… הפעם הם ישלמו בריבית על הלנת השכר וזה עוד בלי משפט…- אמא אמא אני לא יכול יותר… אמא אוכל…- רגע ילדי הקט, אמא תיכף גומרת לראות מה הארץ כתבו בעמוד 4 אייטם שנכנס בדה מרקר רק בעמוד 13, שערוריה ממש. תיכף אני מביאה לך צלחת של נגיעות קינואה. – אמא אני חושבת ששמעתי אזעקה של טילים, צרח לירון בן השנה…- לא נורא מותק, לא להיבהל, רפול ויאנוש יטפלו בערבושים האלה, תיכף אמא גומרת לצלם כותרת בעמוד 38, עושה מהר הגהה, שכתוב, עוד קריאת כותרות יום שישי, הגהה אחרונה, שמירה, פרסום ומהר מהר יורדים למקלט עם בייגלה שקניתי לכם שלשוםואכן כעבור שעה קלה נורה לעולם פוסט נוסף פאר היצירה מאת ולווט דבורית ואז נפנתה הרחימאית אל ילדיה הנטושים כדי לטפל בהם כמיטב המסורת הוולווטית שונאת האדם באשר הוא.

    אהבתי

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ואני איתך כמעט כמעט מההתחלה.^*^",",",`Jeronimoמזל טוב!

    אהבתי

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מדהים לקרוא את הפוסטים של אז ואת התגובותהמשיכי בדרכך , אני מאוד מעריכה את מידת המסירות והדבקות במטרה שלך ויודעת, באופן אישי, כמה את נקדישה לכך.יום טוב לכולנו ואולי ביום הזה יפתח איזה צוהר להידברות וסיום הלחימה. ^*^",",",`תמרמלז טוב

    אהבתי

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטתודה ג`רו, תודה תמר

    אהבתי

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    תודה !!!(:^*^",",",`Hsroעוד הזדמנות להגיד לך

    אהבתי

  9. תימורה הגיב:

    מקווה ומאחלת שתמשיכי ליהנות, להנות ולענות (את מי שמגיע לו).

    אהבתי

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    תמיד נחמד להיזכר בימים הראשונים… הטוקבקים נוטפי השינאה, דמויות המופת, איומי התביעות והרכילות מתוך המערכות (תודי שאת זה כבר אין כל כך מאז שנחשפת) וכמובן איך אפשר בלי הקיד- הונאת המאה, הייתיאומר…^*^",",",`אלף אלףהייתי שם

    אהבתי

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שלום דבורית,אני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך. אני בכלל לא מתחום העיתונות, אבל זהו אחד מ-2 הבלוגים היחידים שאני מנוי עליהם (השני זה הבלוג של רביב דרוקר).גם אם חלק מהביקורת מוצדקת, זה אחד הבלוגים המעניינים, פוקחי העיניים (ובהחלט דרוש מישהו שיפקח את עינינו בנושאים שאת מסקרת) והמושקעים ביותר בארץ. מעניין שכל הקוטלים מקפידים לקרוא את הבלוג ולטרוח להגיב. ואני מניח שהם גם לא יפסיקו לקרוא אותו.אני בכל אופן לא מפספס אף פוסט, מאוד מחכים ונהנה ממנו.בהצלחה בהמשך, מגיע לך.^*^",",",`אבימזל טוב, דבורית.

    אהבתי

  12. ותיקה הגיב:

    ההימורים שלי התגלו כשגויים. האמת היא שפעם היה פה קצת יותר סוער. זוכרים את אביגיל? וטוייסטר. ועיתוניש. והדיונים הסוערים שנמשכו ימים אחר כך.אחר כך קצת נרגע, אבל האנונימיות פה היא בפירוש פוטנציאלית. כל הכבוד לך. ובהצלחה בהמשך. אני אמשיך לעקוב

    אהבתי

  13. צג הגיב:

    לא ידעתי מה זה בלוג, פוסט..בקושי ידעתי להדפיס (בלי מזכירה). אפילו חשבתי לקחת פרוזאק..היום אין לי חיים, בלי האדולן.

    אהבתי

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    עיתוניש בטח נאבק בטילים בב"ש.ותודה^*^",",",`ולווטאביגיל נפטרה לפני כמה חודשים

    אהבתי

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`samuelbפיסת היסטוריה

    אהבתי

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אמנם עם שם משתמש אחר, אבל אני פה כמעט מההתחלה (זה לא ממש פה, אחרי שלושה או יותר פה-ים)ודבורית, אין כמוך.^*^",",",`TsachRunningכמעט מההתחלה

    אהבתי

  17. תמר הגיב:

    אז מסתבר שהתגובה עלתה..עם קצת יותר מידי טעויות כתיבסתם ניאצתי בפרטי את הפלפורמה.ושוב ברכות .

    אהבתי

  18. ללא שם הגיב:

    פיספסתי מקסימום 5 פוסטים, לא יותר.

    אהבתי

  19. בשורתה הגיב:

    אז קודם כל מז"ט.ושאלה: היד השרירית האוחזת בספירלות (אגב, למה ספירלות ולא עיתונים?) בלוגו הבלוג. שלך? שלך?

    אהבתי

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מעריכה את ההתמדה, ההקשבה, ההסתכלות והסבלנות.ואיכשהו בזכותך נחשפתי לעולם שלם.תודה:)^*^",",",`kerenshemesh1מצטרפת לברכות ולאיחולים

    אהבתי

  21. ב א פ י צ י י ד ת הגיב:

    מזל טוב!!!!!! אם אני לא טועה, בכל שנה את חוגגת בפורמט חדש, לא כך?בכל אופן, כמו שכבר אמרתי בעבר- אני ממשיכה לעקובואת, אל תפסיקי לכתוב!!!! עד 120 🙂

    אהבתי

  22. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    באמת לא יאמן איך הפכת לחלק כלכך אנטגרלי ממשגרת יומי.התוודעתי דרך חנוך מרמרי שהמליץ בעין השביעית ו… פתחת לי עולם של אפשרות להשמיע קול באופן מיידי וללא תלות.מעבר לכך אני חושבת שאת עושה יופי של עבודה. שיהיה במזל טוב!^*^",",",`אורית עריף`~$~http://www.notes.co.il/arif/~$~קולולולוללולו

    אהבתי

  23. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אין ספק שעשית פה משהו בזמן הזה.בדיוק לפני כמה ימים חשבתי על כך- היו פעמים שהתעצבנתי, היו פעמים שאהבתי…אין ספק שאת מנווטת את דרכך בהצלחה ובחכמהושאת עושה משהו. אני עוד לא יודעת מה אבל הוא מורגשבהערכהותמשיכי כמו שאת (עם קצת יותר דעתנות, זה יהיה כיף).^*^",",",`ימזל טוב וולווט.

    אהבתי

  24. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני רואה שאף אחד לא ניצל את ההזדמנות לשאול אותך שאלות אישיות. אני עצמי לא צריך, כי כל חייך גלויים בפני כספר הפתוח, אבל לאחרים אולי תעני- בת כמה את? כמה את שוקלת? ולמה את שותקת? ^*^",",",`אלא מי?שאלות אישיות

    אהבתי

  25. מ. אלמוני הגיב:

    מזל טוב ליומולדת. סליחה על האיחור – לא קיבלתי עדכון במייל! כמה מילים לסיכום: היום את מובנת מאליה, אבל לפני שלוש שנים יצרת מהפכה של ממש, תראי כמה חיקויים קמו לך בשלושת השנים האחרונות. את כותבת בחסד, ותודה שהיית כאן ושם ושם כל הזמן הזה. איחולים לשנה הבאה: תמשיכי להיות מעניינת, תמשיכי לחדש, ותקחי בקצת פחות רצינות טוקבקים משמיצים. הם מקנאים.

    אהבתי

  26. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטתודה רוית. מאתגר זו לא מילה 🙂

    אהבתי

  27. ולווט הגיב:

    איומי התביעה – קיימיםהרכילות – גםטוקבקי הנאצה – חזרו ובגדול

    אהבתי

  28. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטהשמחה קצת מופגזת, אבל משתדלים. תודה

    אהבתי

  29. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטU2

    אהבתי

  30. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטחןחן

    אהבתי

  31. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטתודה, יש הנחה לוותיקים

    אהבתי

  32. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטויש לך שם נורא ייחודי 🙂 אבל תודה

    אהבתי

  33. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטלא, זה צילום אילוסטרציה 🙂

    אהבתי

  34. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטבכיף כף!

    אהבתי

  35. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    יש בזה משהו, בערך :)^*^",",",`ולווטתודה רבה 🙂

    אהבתי

  36. ולווט הגיב:

    חולה. ואת כל השאר אתה יודע.ההצעה הזו ל א כוונה אליך!

    אהבתי

  37. ולווט הגיב:

    כן, אני משתדלת!

    אהבתי

  38. ולווט הגיב:

    להתעצבן ולא תמיד להסכים זה בסדר גמור, כך צריך

    אהבתי

  39. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטחןחן

    אהבתי

  40. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אגב, הופתעתי לטובה מהקלילות (הטכנית) שבה נשלחה תגובתי.^*^",",",`ללא שםכן, נקווה לימים טובים יותר בקרוב.

    אהבתי

  41. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטלא להתלהב ולהתרגל 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s