אצבעות שחורות, 19.12.8

7 ימים
בא על הנס
בואו נודה על האמת. חנוכה הוא לא חג סקסי במיוחד. ומאחר שהוא מגיע זמן מה אחרי שרשרת החנק של חגי סוף הקיץ, דהיינו, ראששנהיוםכיפורסוכות, אפשר בשמחה להתעלם ממנו. טוב, לא בדיוק, יש את הספיישלים המוכרים על הסופגניות: כמה קלוריות, כמה זה עולה, ומה חדש בתוכן, למה מנסים לפטם אותנו בכל מיני סופגניות מדוגמות עם פודינג מרשמלו או קומץ עלי כוסברה בקרביהן, כשכל מה שאנחנו מתגעגעים אליו, כך לפי אותן כתבות רפטטיביות, הן בעצם אותן סופגניות עבר קרות מרוחות באבקת סוכר עם ריבה זולה כמילוי, המונחות בארגז קרטון נמוך דפנות ומשומן קרקעית במכולת של אברם.

הצד השני של החג הוא מה עושים עם הילדים, כמה הפסטיגלים וההצגות מוצצים את לשד ההורים האומללים והעניים, ושכן, צריך לעשות מעשה ולהילחם בכל השיילוקים האלו, ולכן תקבלו עוד כמה הצעות אטרקטיביות לא פחות, כדי לצמצם את ממדי העונש שהטילו עליכם מוסדות הלימוד שהחליטו לשלוח את הילדים לשמונה ימים בבית.

זה מספיק, זה נוהל חנוכה המוכר לנו, ואין לנו שום סיבה לרצות לשנות אותו. אבל ב-7 ימים החליטו לרומם ולפאר את החג, וליצור פרויקט מיוחד עבורו. קראו לו "הנס שלי", ובו בכירי הכותבים סיפרו כל מיני דברים נוראים ואיומים שקרו להם, שהפכו למשהו טוב. כאמור, נס. אני ממש משוכנעת שכולם התעצבנו מכך ובעטו ברגליים, ואמרו לעורכים שהטילו עליהם את רוע הגזרה שמה קורה להם, ומה פתאום, ונמאס מהפרויקטים המיוחדים שלהם, וכולה חנוכה, רבאק, רדו מזה. אבל לא, העורכים הפכו רשעים כאנטיוכוס, לא ויתרו, וכך קיבלנו את פרויקט הנס, שכולל 13 עמודים (עם איורים של הילית שפר), ובו מהגגים הכותבים שנגררו אליו בציצית ראשם על הילדות ועל הבגרות, ועל כל מיני מקרים, שבעטיפה אחרת היו יכולים להפוך פרויקט אחר לחלוטין.
אז הנה, קבלו את פרויקט הנס שלי, ואני לא יכולה אלא לחכות לפורים, שבו יכתבו כולם על התחפושת המפדחת ביותר שהכריחו אותם ההורים להתהדר בה כשהיו בני חמש או שמונה.

אני פריקית די גדולה של כתבות בריאות, איך להאריך את תוחלת החיים וכנהלאה. הבעיה היא שבעשור האחרון, אני לא יכולה לזכור איזשהו שינוי או פריצת דרך בכתבות או בעולם האמיתי, באשר להארכת תוחלת החיים.
כך שגם הכתבה של דודי גולדמן היום, "בעלי המאה", לא חידשה לי הרבה. את המוטו שלה אני מכירה ויודעת מזמן. אבל אם אתם רוצים, הנה, בבקשה, שוב:
"ד"ר חיים כהן: המחקרים מראים יחס הפוך בין צריכת קלוריות לבין הארכת החיים. צמצום כמות הקלוריות ב-30%  מאריך את החיים באותו שיעור".
לא ידעתם?
– – –
מוסף הארץ
דורון חלוץ, בעבר עורך ראש 1 ועורך משנה במעריב לנוער כתב  את יומן נעורים, כל מה שמעניין את הילדים שלכם (אל תשאלו, נו).
אז באתר, אכן כך מוסברת הכתבה.
אבל הפניית שער המוסף אומרת:
"30 דברים שאתם חייבים לדעת על הילדים שלכם"
אז לא, אלו לא דברים על הילדים שלכם. אלו תחנות תרבות כלליות. בטח הילד שלכם מתעניין בכמה מתוכן, אבל אף אחת מהן לא אומרת כלום על הילד הפרטי שלכם, מיהו ומהו. בשביל זה צריך קצת יותר מאשר לדעת מיהם יון תומרקין ועדי הימלבלוי, מה זה חש, האי, קולה, במבה וקליק.

נרי ליבנה נפרדת מאודי אשרי.

– –
לחם עבודה
שלומי ברזל יהיה כנראה עורך מוסף הספורט של הארץ (במקום איתן מרקוביץ` שפוטר).
עמיר פלג, שערך את ספורט ידיעות עוזב גם הוא.

נרג` טוען שרן רזניק עומד לעזוב את הארץ. בהארץ מכחישים.

ועד העובדים של עיתונאי הארץ נאבק בהנהלה בענייני פיטורים ותנאי העסקה.

מרב דוד ואראל סג"ל מצטרפים למשעל חם.

מירב קריסטל משנה מקום ב-ynet, ותהיה כתבת פרסום וצרכנות במקום כתבת טלוויזיה.

מייל ששלחה החטיבה הצעירה לחבריה:
המשבר הכלכלי הגיע גם לעולם התקשורת, ועיתונאים רבים החלו לחוש אותו על בשרם: פיטורים, קיצוצים, צמצום משרות ועוד. אנחנו לא צריכים לעבור את המשבר הכלכלי לבד. לשם כך אגודת העיתונאים קיימת: כדי להגן על זכויותיהם של העובדים במקצוע.
…החטיבה הצעירה קוראת לכל העיתונאים – צעירים או ותיקים – להצטרף לשורות האגודה כדי ליהנות מהגנתה, אך גם כדי לחזק את כוחה לסייע להגן על החברים למקצוע. עם זאת, נשמח לסייע לכל עיתונאי להגן על זכויותיו, גם אם אינו חבר באגודה. לשם כך, הנכם מוזמנים לפנות אלינו במייל ולעדכן אותנו בקשיים שבהם אתם נתקלים.

דרוש/ה מזכיר/ת מערכת
ניסיון בהפקה – יתרון
קו"ח  hr@yedtik.co.il
מתוך לחם עבודה שנמצא פה, משמאל
– –

עיתוניקאים
* גם מתי גולן מצטרף לקינה על מעבר העיתונאים לפוליטיקה.
* נחום ברנע לא שוכח לטפל בכך במדור שלו.
לדבריו, מה שמניע עיתונאים להצטרף לתקשורת היום היא הסלבריטאות.
* ניצן הורוביץ נפרד.

* אורי אורבך הסביר את צעדיו למקוראשון:
"אני יודע בדיוק מה אני מפסיד, ואני עדיין לא יודע למה אני נכנס. אני יכול לשכנע את עצמי יותר מכל אחד אחר למה לא לעשות את הצעד הזה… לא התייאשתי ממקצוע העיתונות, אבל כבר עברתי בו חיים מקצועיים שלמים. הכניסה לפוליטיקה היא צורת ביטוי חדשה, של אותם הדברים שעשיתי בעבר".
* יוסי שריד התייחס לכך אמש בשישי של דרוקר ושלח, מועצת החכמים צווחה על כך היום, מה יהיה, כל עיתונאי ישראלי שעוד לא חצה את הקווים מרגיש צורך בלתי נשלט לכתוב על חציית הקווים?
– –
פייגלין וידיעות
גם ניר בכר וגם גונן גינת (בתחילת השבוע, בישראל היום) נדרשו לסוגיית ידיעות ופייגלין.
קודם קרקסו את פייגלין, ואז ייבבו על מות הדמוקרטיה.
– –
ברשתתתתת
מה זה הפוליטיקו הזה? אתר העוסק רק בבחירות? ומה הקשר שלו להארץ (היי, יוסי ורטר כותב בו, ונתן שבע ולילי גלילי ויוסי קליין).
ולמה לוח האירועים מעודכן עד 10 בדצמבר?
– –
פר-סו-מות
אחרי שכתבתי כמה נחמדה היא הפרסומת של אורנג` טיים עם האותיות של הוליווד, קיבלתי כמה מיילים עצבניים, חלקם מאנשים בתעשייה, חלקם מצופים רגילים, וכולם התלוננו:
ככה? בגלל שמכרת את נשמתך את מועלת בתפקידך? מישהו ביקש ממך לכתוב את זה?
דעי לך שהפרסומת הזו הכי הכי בנאלית, הכי אימג` בנקית והכי משומשת שיכולה להיות.

התשובה היא שאיש לא ביקש ממני כלום, ושהיא באמת מצאה חן בעיני. כבר אבחנה Twister עוד בימי ישרא-בלוג שיש לי טעם רע בפרסומות. אולי.
– –
צרות בכותרות
ב-G מובא סיפור מופלא על כותרת בידיעות בעניין ניתוח בלי הרדמה, שהביאה לסכסוך פנימי בשיבא.
– –
צרורות לכותרות
"אלמנים מלידה" (המוסף לשבת, ידיעות) – על הגברים שנשותיהם מתו בעת הלידה.
– –
תצלום השבוע
אם התצלום הזה, של אלכס ליבק, לא היפך לכם את הקרביים, אז אני לא יודעת מה כן יעשה את זה.
התצלום נערך בצמוד לקטע קצר של אהוד עין-גיל, על עסקים פושטי רגל. מצוין.
ושאלת  SEO:
למה, כשאני עושה חיפוש לקטע של עין-גיל דרך גוגל, אני מגיעה לעמוד שלם, ובתוכו אני צריכה להתחיל לחפש את הכותרת הרלוונטית אותה כתבתי במלואה, ולא לקטע עצמו?
– –
מח` מודעות
ממתי מודעות שכאלו מופיעות בעמודי החדשות של הארץ?


– –
לפני פיזור

עדכון באגים. רססים, תגובות (המאושרות ידנית על ידי, ולעתים זה יכול לקחת זמן, כשאני רוצה לקום מהמחשב לכמה שעות), חלונות חדשים, ומה שלא תרצו:
כזכור, ביום השביעי שובת אלוהים מכל מלאכתו, וכך זה גם בבית המלאכה של הבלוג, לא מתקנים בחמשו"ש.

תובנות/תוכניות/עדכונים בעניין פתרון כל הבעיות יתקבלו רק ביום שני.
סבלנות, וכאמור, אם יש עוד הערות, בנוסף למה שכבר נכתב, הוסיפו בתגובות.

תזכורות:
1. לא צריך להירשם. כשכתוב "שם משתמש" – פשוט בחרו מה שבא לכם.
2. כדי לראות את כל התגובות – לחצו בראשן על הלינק הרלוונטי משמאל.
3. לשינוי גודל הפונט – יש ארבעה גדלים בראש הבלוג, משמאל למעלה.