בין רישון למומבאי

כל העיתונים התלבטו הבוקר מה לעשות עם שתי הכותרות המסעירות שהתגלגלו לידיהם. מצד אחד, אולמרט יועמד לדין בפרשת ראשונטורס. מצד שני, התקפת טרור בהודו. אולי יש ישראלים שם, אולי לא, עוד לא היה ברור בדיוק בשעת סגירת מהדורות הדפוס. וכך התמודדו הארבעה עם העניין:

בהארץ כותרת ראשית – אולמרט, ואילו מומבאי נדחקה לתחתית העמוד.
בידיעות כותרת הגג היא כתב האישום, אבל הידיעה המרכזית – "ישראלים לכודים בהודו" – היא הכותרת הראשית. בישראל היום להפך: התקפת הטרור במומבאי למעלה, וכל יתרת מרכז השער מוקדשת לאולמרט.
במעריב פחות או יותר על חצי-חצי: חצי עמוד עליון מדבר על הטרור בהודו, והתחתון מוקדש לאולמרט.
(מח` הגהה: טעות בכותרת מרכזית "מקורבי לבני: שיילך, עכשיו" צ"ל: שילך).

כפולת 2-3 במעריב הוסבה לפיגוע בהודו. אולמרט זכה ל-5-8.
בידיעות הפוך: 2-3, 4 לאולמרט, ואילו המתקפה – 6-7
בישראל היום 2-3, 5, 7 אולמרט והמתקפה – 9. 
בהארץ – פחות או יותר כמו בישראל היום.  

אבל מה שווים העיתונים המודפסים בהקשר הזה ביום שכזה (אם כי ידיעות דיווח כבר הבוקר על ישראלים המסתתרים בחדריהם שבמלונות – תודה למהדורה השנייה):

הנה החדשות: משפחה ישראלית מוחזקת בבית חב"ד; כוחות קומנדו פרצו למלון; דיווחים מעורפלים; והשתלשלנו מחלון.
אין אף בלוגר ישראלי במומבאי?
הנה מישהו שהיה שם, אבל לפני. ובלוג אנטי טרור, ובלוג ממומבאי.

בקיצור, מקצת מהאש ומקילומטראז` הנייר שצריכים היו להיות מופנים לאולמרט הועברו למומבאי.  הרוויח?

צרות בכותרות, או איפה בדיוק?

 

לכד: נתאי פרץ.


דרמה בשער האחורי של המארקר
"נמרודי צופה קאמבק גדול לעיתונות המודפסת ב-2009"
וואוו, אני נסערת. מדפדפת במהירות לע` 56 (לא, לא מוצאת באתר) – והכותרת המפוצצת הזאת חוזרת על עצמה.
והנה הטקסט. על פי עמוד מסביר ומפרש יורם גביזון את סקירת המנהלים לדו"חות הכספיים של מעריב. לא הצלחתי להבין מהעמוד המפורט הזה איך מעריב יתייעל ויגיע לעצמאות תזרימית, אבל זה ניחא, נניח שיגיע (בעזרת כוחות-על שלא מהעולם הזה) למהפך תפעולי. מה הקשר בין הכתבה של גביזון לבין הכותרת, לעזאזל? התשובה: אין שום קשר, אבל לגמרי.

מה, העורכים לא תופסים את הבעייתיות פה? אז יופי, יש לכם כותרת מצוינת. אבל מה עם המציאות? איך היא מתחברת אליה?

תוס`:
יש הטוענים שמדובר באירוניה.
אירוניה? בעיתון כלכלי? ממתי?
אם אני לא הבנתי שמדובר באירוניה, קשה לי להאמין שיש מי שהבין.


מח` הגהה
ב-24 של ידיעות יש כתבה שנושאה הוא כזה: "כמה שגיאות בעברית אתם מקבלים מסתם האזנה לרדיו? אינספור. בדקנו כמה דיסקים חדשים כדי להבין את עומק הצרה" (דני ספקטור).
טוב שאני כאן כדי למצוא את השגיאות בעיתונות, כי מי יכתוב על כך אם לא אני?
מי אחראי לטעות במחשבי בנק הפועלים?
בעיתון המודפס וב-ynet. יופי, אני מרוצה.
שכר הרופאים
הוא יעלה ב-24% (המארקר)?
או ב-23.5% (מעריב וידיעות)?

אז מי תקף את אבי ניר?
הארץ מדווח על קשר לתוכנית השתולים וארגון האוהדים הקיצוני של בית"ר ירושלים, לה פמיליה.
אוקייי, טוב שלא כתבתי על בית"ר עד כה.

עד החתונה זה לא יעבור

ארנה קזין מסבירה למה טקס החתונה מיותר לגמרי.
היא עושה את זה במילים ספורות ובהיגיון ברזל.

בני משפחה שבחתונתם חולקו לכאורה עוגיות חשיש, כך על פי כתבה במעריב, תובעים את העיתון.


לחם עבודה
דנה ספקטור תצטרף לתוכנית צהריים בשתיים ברדיו תל אביב (ועצם היא חוזרת לרדיו).

דרור פויר מועמד להחליף את יט"ב כמבקר הטלוויזיה של ידיעות.


קצה האצבעות
העיר מפרסם  (באורח חריג) מכתב למערכת:
"לכבוד עיתון העיר
הנדון: די עם זה כבר!
אני, עודד לאופר, סטודנט, תושב העיר כבר חמש שנים (הגעתי מגבעתיים) וקורא העיר מלידה, מקווה שיהיה לכם האומץ לפרסם את זה:
הזחיחות: יכול להיות שיש לכם עיתון מצוין. יכול להיות שיש כתבות מעולות. יכול להיות שיש לכם ידיעות בלעדיות. יכול להיות, אני לא יודע.
העיסוק העצמי: אני לא יודע כי אני לא קורא: לא את הכתבות, לא את הידיעות, לא את הטורים.
ובאופן כללי, אני לא קורא את העיתון.
הציניות: את מי אתם בדיוק חושבים שזה מעניין? למה אתם בטוחים שהסיפורים הפנימיים שלכם הם סחורה ציבורית? מה ההבדל בין הקשקושים האלה לסתם טוקבקים של רפי שכל באתר אינטרנט זניח?
בדיחות פרטיות: אני מבין שאתם נהנים מהחיים, אני מבין שקטעים אצלכם שם, אני מבין שאתם חבורה מגובשת עם הווי, דאחקות ועולם פנימי מסעיר, אבל יש לי כבר חבורה משלי, תודה.
דלות החומר: ולחשוב שלפני כמה שנים חשבתי שזה העיתון הכי טוב בארץ.
בברכה
עודד לאופר
"
אני רק תוהה: כותרות הביניים המודגשות הן של לאופר או של העורך?
האח הגדול
ודאי שמתם לב למוזיקה המלווה את הגיבורים.
המוזיקה בתוכנית עוזרת לכם להרגיש, ואותי, כצופה, היא מקוממת בדיוק בגלל זה. וזה בדיוק מה שמספרים היוצרים. בכל מקרה, רעיון מצוין לכתבה.
בלוגלנד
כמה סטודנטים לתקשורת חזותית בשנקר הפיקו בלוג על גלעד שליט, אליו הם מעלים עבודות שלהם. יש שם כמה דברים נחמדים, כמו האייטם "מה אתה עשית ב-3 השנים האחרונות":

אנשים שהתחתנו, נפרדו, גידלו חתול וילדים – ובאותו זמן גלעד בבור שלו.
על פי התגובות לעבודות, הם יחליטו מה הכי פופולרי – והאייטמים שיזכו להכי הרבה תגובות יודפסו בעבודת הסיום שלהם, שהיא עיתון שקוראים לו בלוג.


לפני פיזור
רגע, פלאפון מוותרים על נינט בגלל שהתלוננתי על היעדר קונטיניואיטי בשיער שלה?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה עופרת יצוקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s