למה לא נתנו העיתונים קרדיט למעריב בפרשת הסיליקון

(התשובה ידועה. אני לא טורחת לכתוב את המובן מאליו).
13 שנים אחרי פרשת הסיליקון תצטרך תנובה לשלם 55 מיליון שקל פיצויים במסגרת תביעה ייצוגית.
קרדיטים: את הפרשה חשף רונאל פישר בסופשבוע של מעריב, בעריכת אמנון רבי.
מה כתוב בידיעות (כ-200 מילה, ע` 9), בלי הפניית שער?
"הוספת הסיליקון נחשפה ב-1995 במהלך תחקיר עיתונאי שערך העיתונאי דאז רונאל פישר, היום עורך דין".
איפה ערך את התחקיר? בבית שלו, שם הוא גם פרסם אותו, בפמפלט לשכנים.
מה כתוב במעריב (כל ע` 8) +הפניית שער?
תיאור מפורט של פסה"ד ושל התחקיר, כולל צילום השער דאז וציטוטים של פישר, הקורא לעיתונאי ישראל להמשיך בתחקיריהם.
בהארץ הידיעה מופיעה בשער. לא כתוב מי אחראי לחשיפה.
גם בידיעה הממשיכה, בע` 10 לא מוזכר חלקו של מעריב.
ובכן נעבור למארקר, כך כתוב לי בהפניה בשער הארץ.
ראו זה פלא: גם פה לא מוזכר ולו ברמז חלקו של מעריב בחשיפת הפרשה.

גלובס הקדיש עמוד לעניין (23) והפניית שער, ופה, בטור הצד כתוב רק "עם חשיפת הפרשה במעריב הכחישה תנובה". וזהו.
ynet – אף מילת קרדיט.

וגם לא בכלכליסט.


מח` מנויים שלום

איך, איך אתם מצליחים לבאס אותי כל יום מחדש. טחנתי לכולם המוח כל השבוע על מוסף לב האפלה שיצורף לידיעות, ובכן  לא. לא הגיע. איך הרסתם לי את היום.
אגב, עד הרגע האחרון, גם  בהפניות בשער ידיעות היום, המוסף נראה בדיוק כמו ספר, ואי אפשר להבין שמדובר בגיליון עיתון.
ומה אמר לי המוקדן? אשלח לך בדואר (לא, זה לא בתוך החלק של אח של גלעד שליט, עניתי לו).
יש פה מנויים אחרים (כן, בטח, אני עדיין מאמינה שמישהו חוץ ממני פה מנוי) שלא קיבלו את ג`וזף קונראד מאת הלפידים?

וחוץ מזה, ההפניה מעאפנה: "הסיפור הנודע: בלב האפלה". נו נו. ממש פרומו מצוין.


בפייסבוק הוקמה קבוצה להחזרת מהדורת הדפוס של הארץ לאתר.
כנס עיתונות תחת אש
קראו את הטקסט המפעים של איתמר ב"ז על כנס החטיבה הצעירה, "עיתונות תחת אש".
בעיקר התמקדו נא בפסקה הזו

"…חרף ההסכמה… שחשוב לשגר עיתונאים ישראלים לאזורי סכסוך בעולם, הביא המנחה, עומר ברק (הארץ), עדות כתובה ששלח לו `עורך באחד משני העיתונים הגדולים`…: `השיטה שהומצאה ב`ידיעות אחרונות` והועתקה פה ושם גם ל`מעריב` היא עורך מוכשר שמחבר את הידיעות מהסוכנויות, `וושינגטון פוסט`, `לוס-אנג`לס טיימס` וכו`, וכותב בעצמו טקסט מלא פרטים צבעוניים, חלקם פרי מוחו הקודח – למשל נהג המונית שמחכה לשלום, החומוס בדמשק, היהודי הבודד והמפוחד בבית-הכנסת. אחר-כך מחתימים את X`, שזה כתב שלא נמצא כאן אז לא נזכיר את שמו, `והופכים את זה לכותרת ראשית ב…שישי. התפקיד של הכתב עצמו הוא בעיקר להצטלם ליד שלט של אסד, של חומייני או של קדאפי, ולחזור מהר הביתה. כמה מחברי הטובים ופעם אחת אני בעצמי כתבנו טקסטים כאלה".
להקיא, באמת להקיא.
אחרי שקוראים את כל הטקסט אפשר גם לדעת מיהו הכתב המצטלם (בהנחה שלא הבנתם מלכתחילה).


קצה האצבעות
טיים אאוט יצא עם חידון התרבות הגדול – 120 שאלות מ"מי טבע את הביטוי אופיום להמונים" ועד "איך קראו למסעדה של שאול אברון".
אז אם אתם רוצים לבחון את עצמכם – בבקשה.

בתוצאות יש ארבעה אנשים שמייצגים את מצב הפותרים.
יוסי בובליל, שלומי סרנגה, איציק זוהר ועפר שלח.
על הדרך אפשר לקלל את בובליל ולהגיד שהטיפשות שלו היא עניין פתולוגי ושהצאצאים שלו חולקים איתו "את אותם גנים דפקטיביים". מה, מותר, זה בובליל, לא? צחוקים?
ועל סרנגה: "אם דביליות היתה ענף באולימפיאדה, היית זוכה במדליה בלי להזיע אפילו אגל". ברור שמותר, מה, גאוני טיים אאוט יכולים לכתוב מה שהם רוצים על מי שהם רוצים.
 
– – – – – –
 המדריך ליום כיפור (5)
אה, רגע, זה היה צריך להיות פוסט חגיגי כזה, עם כל מיני סליחות וכאלו? לא, ממש לא. זה נראה לי מיותר. אני באמת מתנצלת ומבקשת סליחה בכל יום מחדש.

אבל כדי לצאת ידי חובה אחזור ואביא את הדברים שאמרתי לסיני גז למעריב בנושא, רק השבוע.

"הבלוגרים, כקהילה, נוטים לתקן את עצמם ולהתנצל, להבדיל מהעיתונאים, שהטעויות שלהם יתנוססו לדיראון עולם בארכיונים.
"אני מתחרטת על טעויות שעשיתי בהיסח דעת, על פעמים שבהן לא בדקתי מספיק את העובדות, על מקורות שסמכתי עליהם מהסיבות הלא נכונות ונוכחתי בטעותי מאוחר מדי, ועל כך שלעתים בלא יודעין הייתי כלי ניגוח של איקס את וואי.
… "יש כמה אנשים שכתבו עליי דברים דוחים למדי, חלקם `טרולים`, כך שכל רגש אנושי זר להם והם ממילא לא יבקשו סליחה. יש גם סתם אנשים שפיתחו כלפיי תיעוב, בוז או שניהם יחד, וגם הם לא יגידו `פשענו`,  וישנה הקבוצה השלישית – החקיינים וכותבי הבדיחות המשמימות – אלה משוכנעים בצדקתם, ולכן גם הם לא יתנצלו.  לכולם אני מאחלת צום קל והמשך חיים מאושרים, כמו שיש להם בוודאי".

…"אולי אני צריכה לגלות איפוק גדול יותר כשתוקפים אותי. לא תמיד אני יכולה. אני מהירה להתרתח כשנדמה לי שנגרם לי עוול מכל סוג שהוא".

ועוד שני דברים בנושא:

נראה לי שאין מישהו שבּוּקַר פה שלא נעלב. חלק אומרים לי את הדברים בפרצוף, כלומר במייל או בסמס. חלק אוגרים את הטינה המוזכרת בלב ומחכים לשעת פקודה, ומנצלים אותה ככל יכולתם, ומעטים, קומץ שבקומץ מתקשרים כדי לדבר על זה.

אני משתדלת להסביר לכולם את עמדתי. לא תמיד אני משכנעת אותם. אני מציעה לקחת את הדברים בפרופורציות הראויות, וללמוד אולי משהו, טיפה מההערות. אני מצדי מבטיחה להשתדל יותר ולטעות פחות.


VTV

מישהו יודע למה האתר של כנס ראש פינה באנגלית?

WTF?
תוספת: גם נטע קוצפת.


בלוגלנד

יודעים מה זה
לתפור חליפה ליתום
?


קורעים בקפה
איפה הייתם ביום כיפור?


מיכל ניב
אריאנה מלמד, חברה שלה, כותבת עליה.

לצום ולבכות.


סטימצקי שלום ולא להתראות
למישהו יש ניסיון עם הזמנות באינטרנט? למשל, למה הן לא מגיעות אחרי שבוע וחצי, אף שהובטח אחרי 3 ימים?

או: למה אין נציגי שירות במוקדי השירות?

או למה לא עונים על מיילים בשירות האינטרנט?

או: למה אין מספר טל` לנציגי האינטרנט (כמו שאין נציגי שירות בכל שאר הרשת, הבנתי).
ובקיצור, תביאו לי את הספרים שהזמנתי!


דבורית Vs מעריב

תת המדור האהוב והנערץ  נעדר זה זמן רב רק מאחר שלא היו התפתחויות. אז הנה, עכשיו יש, ואני מדווחת.

אתמול הגיעו אלי תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעות.
מי הצהיר?
דפנה רז, עורכת נשיונל ג`יאוגרפיק
מני אבירם
, עורך רייטינג לשעבר
יובל נתן, כנ"ל
רחל חדד, חשבת שכר בקרליבך 2

תשאלו, מה עם התצהירים של האדונים הנכבדים רוני קליינפלד ושבתאי חתם?
שאלה מצוינת, אולי לעורכי הדין של הנתבעות יש תשובה.
קדם משפט, למי ששכח, ב-2 בדצמבר.
לכל החומרים ששלחו הנתבעות מצורפת גם ערכת תופינים נאה: שלל ציטוטים מהבלוג בהם אני מזכירה את המשפט המהולל.
איזה כיף שבמשרד עורכי הדין של הנתבעות, נחום פינברג (ושות`) – או שמא במעריב – קוראים אותי.
נהנים לפחות?


לפני פיזור
גיליתי סיפור בגידה נורא ואיום של אחד האנשים שיותר חיבבתי והערכתי בימי חלדי. בנאדם שהייתי מפקידה בידיו את כל הוני החומרי והרוחני אם הייתי צריכה, ובמובנים מסוימים אף עשיתי זאת. איך מתגברים על דבר כזה? איך סומכים על אנשים בעתיד? איך אפשר לדעת מי ראוי לאמונך ומי לא?

 תוספת:  מה חושב אריק צ`רניאק מ-metacafe על אנשים.

 אז שוב, צומקל וגמח"ט לכל מי ש.


vlvtunderground@gmail.com

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שוטף פלוס 30. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s