לא הכל דבש בתפוח הגדול

נזכרתי ברגע האחרון: למישהו יש כרטיס/ים מיותר/ים ל-Air?


מזל שהיו שלושה ימים סוערים בוול סטריט, אחרת מה הייתה הכותרת הראשית של כל העיתונים הבוקר, אחרי ששום דבר לא קרה אצלנו בחק?
בכלכליסט חיברו בין שתי השמחות בכותרת הראשית:
 "בזמן שטבלתם תפוח בדבש קרסו עוד ארבעה בנקים"
אוי, רגע, כלכליסט אינו היחיד. גם במאמר המערכת של ישראל היום בעמוד הראשי כותבת סופי שולמן: "…באחד מימי המסחר הסוערים, המפחידים והגרועים ביותר שידעה ההיסטוריה, אנחנו טבלנו להנאתנו תפוח בדבש"
ומעריב עסקים פחות דבשי אך חגיגי: "בישראל יצאו לחופשת החג, ובוול סטריט הפסידו המשקיעים יותר מטריליון דולר ביום אחד".
בידיעות יש תצלום של "ראש השנה בוול סטריט"
אמריקאים פוסעים ברחוב על חליפותיהם, ויהודי תוקע בשופר. והכיתוב: "מתפללים לימים טובים יותר"

אולי בזכות תקיעה זו תבוא גאולה לסטריט?


אולמרטמניה
לא רק אני התרגשתי מהנאום, סליחה מהראיון של אולמרט בחג, מתברר שגם במערכת הפוליטית רגשו רבים. כך מדווח ידיעות בע` 6-7
ועוד שני פרטים חשובים: ב-30 בספטמבר חגג רה"מ היוצא 63, והבוקר הוא נחקר בשמינית.
מה בישלה ציפיל?
ואל תשאלו מה ציפי לבני עשתה בחג. בישלה ארוחה אינטימית לזוג ברק פריאל ולמופזים. כן כן (ידיעות, 7). אבל סליחה, אני התרגלתי לשמוע מה אוכלים על שולחנה של לבני. התרשל יובל קרני בתפקידו מאוד, מאחר שלא דיווח על סדר המנות ותכולתן.
מי זאת? מי זאת?
בצמוד ללוגו הארץ יש הפניה למארקרוויק: "דורית סלינגר משדרת עסקים כרגיל"
מיד נלחצתי, מיהי דורית סלינגר זו, שעד היום לא שמעתי את שמה, ומדוע היא משדרת עסקים כרגיל? משהו הרי לא בסדר אם שידור עסקיה מופיע ליד הלוגו של הארץ, לא?

מה אכפת לכם, אם כבר מצאתם שזו ההפניה הכי מסעירה של היום, להסביר לי מיהי דורית סלינגר לפני שאני מקבלת התקף לב?
חיפשתי אותה בגוגל, והנה שמה מופיע 2,800 פעם.
לא הרבה, תודו.
כמה שמות לצורכי השוואה (ממורכאים):

ירון זליכה – 51,000 פעם.
יובל דרור – 33,200 פעם.
יאיר רוה – 14,800 פעם.
שמעון פרס – 337,000 פעם.


כלומר יש מצב שלא רק אני, אלא שאר 60 אלף מנויי הארץ פתחו הבוקר את הכותרת הראשית ותהו אם דורית סלינגר היא בכלל קרובה של ג`יי די סלינג`ר המסתורי.
אם תפתחו את הוויק יתברר לכם שהיא מנכ"לית חברת הדירוג מעלות, ושהיא לא מודאגת ממצב הכלכלה העולמי. או העולמית. תלוי אם מתייחסים לכלכלה או למצב.


לחם עבודה
סקר השכר הגדול של גלובס אליו התייחסתי בחג, עורר תרעומת בקרב כל מי שאני מכירה. חלק מהדברים הבאתי בתגובות, חלק שמעתי מאנשים בעל פה. אף אחד לא רוצה להגיב בשמו, מסיבות מובנות. לא היה אדם אחד, כלומר עיתונאי אחד, שהרגיש שהסקר מתקרב למציאות. כולל אנשים שחיפשו עבודה בגלובס. גם שם אין קשר בין הצעות השכר שקיבלו עורכים בכירים לבין הכתוב בטבלאות שפרסם אותו עיתון עצמו.
בכתבה עצמה, באתר גלובס, מתפרסמות תגובות ברוח דומה.
נו, אז מה קורה?
מישהו מוכן להסביר?

תוספת: אהוד קינן מנסה להסביר.

האם העובדה שאדלסון השקיע 475 מיליון דולר בחברת בתי ההימורים שלו אומרת שבישראל היום לא ינשנשו יותר קווייאר בארוחות הלילה שלפני סגירת עיתון?


המארקרוויק
כתבת השער והפרויקט המיוחד – פילר חגים על-זמני – יחס הישראלים לנספחים כלכליים ונציגי חברות זרות שחיים בינינו.

וכה אומרת ההפניה בשער: "אנחנו חותכים אותם בכבישים כמעט פעמיים ביום, נכנסים לדבריהם בלי בושה, טורקים להם את הדלת בפרצוף ומנסים להרוויח על חשבונם – נספחים כלכליים ונציגים של חברות זרות שחיים בישראל מגלים את התרבות המקומית ונהנים מכל רגע"

אבל רגע, האין התיאור הדברים מתייחס בכלל לכל מי שחי פה? וכי מה, רק אותם חותכים בכביש? רק להם טורקים תדלת בפרצוף? מה פתאום? זה המצב לאשורו בינינו לבין עצמנו. מקסימום, אפשר להגיד שמחבקים אותם חיבוק אמיץ ומקרבים אותם לחיק היהודי החם, המזיע והמצחין.


המגזין (מעריב)
מציע היום לקוראיו כרטיסים להופעת של נורית גלרון, הדג נחש ושבק ס`. עכשיו צריך רק לנחש מי מהם יזכה מחר לראיון כלשהו באחד ממוספי העיתון.
24 (ידיעות)
ראיון השער מוקדש לסקסולוגית איריס בר-און, שהורשעה בעבירות מס, ועל כן תיכנס ביום ראשון לשמונה חודשים לכלא. בעבור כך יש לה הזכות להתבכיין ממושכות אצל סמדר שיר על העוול שנגרם לה.
כן, יש בוקסית על סיפוריה לתקשורת על רוני רון ומארי פיזם. אשמה? מה פתאום. העיתונאים הם אלו שרדפו אחריה והתחננו שתדבר.
חוץ מזה, שתדעו לכם, נשים לא מפרגנות לאחיותיהן שמתאהבות בגבר צעיר מהן. כן כן, ככה היא אמרה.
והתצלום? אור לגויים. הפשילה חצאיתה, ופערה מחשופה. בכיף, אמרה דבורית בקנאה.
הוא מהמוולווטים?

בישראל היום כותב יעקב עמידרור על שלמרות שהערוץ הראשון פרסם שהוא יועץ לרב עובדיה יוסף, אין אמת בדברים (דעות, ע` 23).
וכה נפתח המדור שלו:
"לפני כעשר שנים עת שירתתי כמזכיר צבאי של שר הביטחון התפרסמה בעמודו הראשון של עיתון הארץ כותרת מרעישה על פריסת כוח אווירי גדול ממדינה אחת במזרח התיכון למדינה אחרת. איש במערכת הביטחונית לא הכיר את האירוע והארץ רגשה – למשך שעה בערך. אז התברר שלא היה אירוע כזה כלל וכלל היתה זאת סתם טעות נמהרת של העיתונאי שהעמיד את עיתונו באור מגוחך.
כעבור זמן לא רב פגשתי במקרה את העיתונאי הלז. שאלתי אותו הכיצד זה לא נזרק מן העיתון. הוא השיב לי בכל הרצינות כך: על כל חמש ידיעות שאני מפרסם אחת אינה נכונה האם זה כל כך נורא? חשבתי לעצמי שאם זאת תגובתו הרי שמשהו לא בסדר בממלכת העיתונות".


קורעים בקפה
ראש ממשלת קנדה הודה בגניבת נאום.
איזה קטע משונה.

שרית סרי מציעה קורס גמילה מסלולרי.

לא מקבלת יותר חברים חדשים המתהדרים בכרטיסים אנונימיים מפוקפקים עם שמות ספרותיים לא חינניים, עיסוקים ביזאריים וצחוקייה אחת גדולה על כרטיסי האנשים בקפה. זה לא ממש מצחיק אותי יותר.


בלוגלנד
סקר הבלוגרים (העצמאיים) הגדול. בואו להצביע.
VTV
מה קורה של לב"ג עוברת לשבע בערב, כדי להתמודד עם קירשנדון. מעניין. אעקוב בדריכות.
השיר של עמיר
סטיבן וילסון, סולן פורקיופיין טרי, בגרסה אקוסטית ומתונה מאוד ל- Normal

הוקלט אי-שם בתל אביב. 

השיר הופיע במקור ב-Nil Recurring , ה-EP האחרון של פורקיופיין, וטעון שם באנרגיות אחרות לגמרי. 


לפני פיזור

פתחתי סניף באיסטנבול: חנות שטיחים ליד הבזאר המרכזי המקורה.


 
צילם: אדי אהרונוביץ


כרטיס/ים מיותר/ים ל-Air יש למישהו? נזכרתי מאוחר מדי.

 vlvtunderground@gmail.com

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אינטרנט אלחוטי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s